הדירה נרשמה על שם הבת, אבל האם שילמה: למי שייך הבית בגירושין?

הבית נרשם על שם הבת. האם שילמה עבורו כ־2.5 מיליון ש״ח. לאחר הגירושין דרש בן הזוג מחצית.

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע שהאם היא בעלת הבית. עם זאת, ההכרעה אינה מבטלת את חשיבות הרישום.

להפך. רישום מקרקעין הוא ראיה חזקה מאוד. מי שטוען שהרישום אינו משקף את הבעלות האמיתית נדרש להציג ראיות משמעותיות.

מה קורה כאשר ההורים ממנים את רכישת הבית - למי שייכת הדירה?

מי שילם ומי נהג בנכס כבעלים?

האם מכרה שתי דירות כדי לממן את הרכישה. היא איתרה את הבית והשתתפה בהתמחרות.

האם שילמה את מלוא התמורה. היא מימנה גם את המסים, התיווך, הייצוג המשפטי והשיפוץ.

לאחר הרכישה היא ניהלה יחידת דיור בנכס. היא חתמה על הסכמי השכירות וקיבלה את דמי השכירות.

בן הזוג לא השתתף ברכישה. גם טענותיו להשקעות בנכס לא נתמכו באסמכתאות מספקות.

בן הזוג אף חתם על הצהרה קצרה. בהצהרה נכתב שאין לו ולאשתו זכויות בבית.

מכלול הראיות הוביל למסקנה שהאם נהגה בנכס כבעלים. לכן נקבע שהרישום על שם הבת אינו משקף את הבעלות האמיתית.

האם כל הורה שמימן דירה הוא בעליה?

לא.

כל מקרה נבחן לפי הרישום, מקור הכסף, המסמכים והתנהלות הצדדים. גם הסיבה לרישום על שם אדם אחר חשובה.

במקרה הזה הצטברו ראיות רבות לטובת האם. התוצאה אינה מלמדת שאפשר להתעלם מהרישום או להסתפק בהסכמה משפחתית.

בית המשפט אף התייחס לסיבה המיסויית שניתנה לרישום. נקבע שהיא מעוררת קושי אשר לשקיפות ולדיווח אמת.

לכן פסק הדין אינו מדריך ל״רישום חכם״. הוא דווקא ממחיש את הסיכון שבהסדר שאינו מתוכנן כראוי.

ומה לגבי זכויות בן הזוג?

בית המשפט קבע קביעה חלופית.

גם אם הבית היה שייך לבת, הוא היה עשוי להיחשב נכס חיצוני. האם מימנה את רכישתו מכספיה.

בן הזוג לא הוכיח השקעה משמעותית. הוא גם לא הוכיח כוונת שיתוף ספציפית בבית.

עצם הנישואין או המגורים בבית אינם מקנים תמיד מחצית מהזכויות. יש לבחון את מכלול הנסיבות.

מה צריך להסדיר כשהורים מסייעים ברכישת דירה?

ראשית, צריך להגדיר את מטרת הכסף:

• מתנה לילד.

• הלוואה שיש להשיב.

• רכישה עבור ההורה.

• השקעה המקנה זכויות בנכס.

• נאמנות או זכות מגורים.

שנית, צריך לתעד את ההסדר:

• מי יהיה הבעלים.

• מי ישלם את המשכנתה והשיפוץ.

• האם ישולמו דמי שכירות או החזר הלוואה.

• מי יקבל הכנסות מהנכס.

• מה יקרה במקרה של פרידה.

• מה יקרה לאחר פטירת ההורה.

• כיצד ההעברה תדווח לרשויות המס.

האם הסכם הלוואה מספיק?

הסכם הלוואה מסדיר את היחסים בין ההורה לילד. הוא אינו מסדיר בהכרח את יחסי בני הזוג.

במקרים מתאימים צריך לערוך גם הסכם ממון. חשוב להתאים אליו את הסכם ההלוואה ואת רישום הנכס.

צריך להתאים את ההסדר גם לצוואה ולתכנון הירושה. מסמכים סותרים עלולים ליצור את הסכסוך הבא.

ליווי משולב

אני איני מתחיל מהשאלה איזה מסמך לערוך.

אני מתחיל במיפוי המשפחה והנכס: מי משלם, מי הבעלים ומה יקרה בפרידה או בפטירה.

הליווי משלב דיני משפחה, מקרקעין, ירושה וגישור. המטרה היא שכל המסמכים יספרו סיפור משפטי אחד.

הסדרה מוקדמת עשויה להגן על הכסף, על הנכס ועל היחסים במשפחה.

עו״ד ומגשר מוטי תורג׳מן לענייני משפחה, מקרקעין, ירושה וגישור באשקלון ובדרום 052-9216556 www.turgeman-adv.co.il

המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי ומיסויי המותאם למקרה.